רון האברד – פתרונות למינהל

“זה לא החלומות של האדם שמכשלים אותו”,
הכריז  ל. רון האברד.
“זה חוסר הידע הנדרש בכדי לממש את החלומות האלה.
מסיבה זו ומסיבה זו בלבד,“
אומות שלמות, שלא לומר דבר על חברות מסחריות, חברות או קבוצות, בילו עשרות שנים באי סדר
מוחלט .”

ההשלכות ניבטות אלינו כמו כותרות כל יום: גירעונות משתקים, מיסוי מכביד, עסקים כושלים ומערכות, אפילו בתוך ארצות הברית המשגשגת לכאורה, כארבעים מיליון איש חיים מתחת לקו העוני. אז זה לא נם, שמר האברד הכריז גם:
“אושרו של האדם ואריכות הימים של חברות ומדינות כנראה תלוים בידע ארגוני.”

אם מישהו היה מבין באמת כיצד אנשים מתפקדים בצורה הטובה ביותר – צרכיהם, שאיפותיהם ומקור כישלונותיהם – היה טבעי להבין כיצד קבוצות של אנשים מתפקדות בצורה הטובה ביותר. כזו היתה העמדה שממנה התייחס ל. רון האברד לבעיות של האופן בו אנו משתפים פעולה עם אחרים – לא עם גימיקים אדמיניסטרטיביים או גזירות סמכותיות, אלא עם השקפת חמלה ייחודית של קבוצות כיחידים המאוחדים במטרה משותפת.

בסך הכל, מר האברד בילה יותר משלושה עשורים בפיתוח וסידור המדיניות המנהלית שלפיה ארגוני סיינטולוגיה מתפקדים. מדיניות זו נגזרת מחוקי היסוד המסדירים את כל ההתנהגות האנושית ובכך מהווים גוף הידע החשוב לנושא הקבוצות כמו שכתביו בנושא דיאנטיקה וסיינטולוגיה הם לשיקום הרוח האנושית. אכן, עד דיאנטיקה וסיינטולוגיה, איש לא הכיר למעשה את העקרונות השולטים בפעילות קבוצתית יותר מכפי שידע עקרונות השולטים במוח האנושי.

בלב הגילויים האדמיניסטרטיביים של מר האברד נמצאת המועצה המארגנת, או “מועצת המנהלים” כפי שהיא מוכרת יותר. מועצת האורג, שפותחה בשנת 1965, היא התבנית הדיאגרמטית של הארגון, ותוחמת כל פונקציה ביחס לפעילות קבוצתית מצליחה. למעשה, מועצת האורג מתארת למעשה את הדפוס הארגוני האידיאלי לכל פעילות.

דפוס זה תוחם פעילויות – בין אם מדובר בקבוצה או בפרט – במונחים של שבע חטיבות חיוניות. החטיבות הללו מציבות בתורן את כל החובות, העמדות והתפקידים הנחוצים למאמץ מתואם. החטיבות 1 עד 7 במועצה המארגנת מוצגות ברצף המכונה ‘מחזור הייצור’. שוב, רצף זה אינו מבוסס על שום דרך שרירותית. כאשר מר האברד מדבר על מחזור ייצור, הוא אינו מדבר במונחים של פס ייצור או מכונה אנושית המהווה את הדפוס הארגוני בעולם התאגידי. במקום זאת הוא מדבר על אותן פעילויות מסוימות שכל ההפקה, בין אם פרטנית ובין אם קבוצתית, עוקבת אחריה באופן טבעי. למעשה, אם מישהו רוצה להשיג משהו, עליו לבצע את שבעת הצעדים הבסיסיים הללו. מבחינה זו, המועצה המארגנת אינה סתם השיטה האידיאלית לארגון מצליח; זוהי למעשה השיטה היחידה לארגון מצליח.

לאחר שהגדיר את הצורה הארגונית האידיאלית, בצעד הבא מר האברד מספק את המדיניות הניהולית המסוימת על פיה פועלת שיטה זו. מדיניות ניהולית זו כלולה בקבוצה של טקסטים המכונה בארגון קורס מנהלים (OEC). הכרכים של ה- OEC מספקים את התיאוריה והפרטים של כל היבטי עבודה בארגון – החל מהעסקת כוח אדם וכלה בהתנהלות מוסרית של העובדים, מקידום ועד בקרת איכות ועוד. למעשה, יש כרך המתאים לכל חטיבה במועצת המנהלים של האורג, המתארת את הפעולות והפונקציות המדויקות של אותה חטיבה.

כרכים של סדרת הניהול של ל. רון האברד מכילים את כל הכלים הדרושים לניהול מצליח וברמה גבוהה כולל טכנולוגיה ניהולית פורצת-דרך הנוגעת לאנשי צוות, ארגון וניהול.

בכרכים נוספים המכונים ‘סדרת הניהול’, מר האברד מספק את כל הצרכים המנהליים שידעו כיצד לנהל ארגון. כלולים בהם: כיצד לארגן, כיצד לתפקד כמנהל, כיצד להקים, כיצד לטפל בכוח אדם ואפילו באמנות יחסי הציבור. לפיכך, הכרכים של ה- OEC מספקים את המדיניות שבאמצעותה מתנהל ארגון, ואילו ‘סדרת הניהול’ מספקת את המדיניות על לפיה ארגונים מנוהלים.

בין העקרונות שנמצאות במדיניות זו ניתן למצוא את תנאי הקיום המרכזיים, אותם הגדיר מר האברד מבחינת דרגות ההצלחה או ההישרדות. הרעיון הבסיסי מוכר במעורפל למנהל הפיקח המדבר במונחים של “בריאות התאגיד”. אולם בעוד שרעיון בריאות התאגיד מרמז על שני מצבים בלבד – טוב או רע – ואינו מציע אמצעים מדויקים לשיפור, ל. רון האברד מספק הרבה יותר. באופן מיוחד, מנתח מר האברד את דרגות ההישרדות השונות – ממצב שאינו קיים למצב מסוכן, למצב חירום לאחד שהוא תקני, שופע ובעל כוח. יתר על כן, הוא פרטאת נוסחאות התנאים הנדרשים, או פעולות שיש לנקוט בהן לשיפור התנאים. כלומר, פשוט על ידי ביצוע הצעדים המתוארים, אתה עובר בכל תנאי למצב הבא עד שהארגון אכן משגשג.

כדי לבטל את כל הניחושים בנוגע למצב הפעולה של אדם אחד, מר האברד משרטט את השיטות לפיקוח על בריאות הארגון על ידי נתונים סטטיסטיים. הנתון, כפי שהוא מגדיר את זה, הוא מספר או סכום לעומת מספר או סכום קודמים של אותו הדבר. לפיכך, הסטטיסטיקה מתייחסת לכמות העבודה שנעשתה או לערכה, והם המדד המבוסס היחיד של כל הפקה או פעילות כלשהי, בין אם זה ארגוני או אינדיבידואלי. מבחינה מנהלית, אם כן, הסטטיסטיקה מספקת את הברומטר של הבריאות הארגונית, ואילו נוסחאות המצב של מר האברד מספקות את האמצעים לשיפור מצב בריאותי זה. בשימוש נכון, כלים אלה מאפשרים בידוד מדויק של אזורים בעייתיים וכיצד לשפר את הנקודות הבעיתיות הללו.

מוסדות אלה משתמשים באופן ספציפי בתוצרי עבודתו של ל. רון האברד כדי להעצים את יכולתו של איש המקצוע להתמודד עם אתגרי הניהול והפעלת הקבוצה, החברה או הארגון. עם המטה בלוס אנג’לס, הרשת משתרעת כעת על פני חמש יבשות. היא מספקת הכשרה בשיטות הניהול של ל. רון האברד לאנשי ונשות עסקים בכל התחומים: תעשייה כבדה, תעשיית שירות, בידור, תקשורת, שירותי בריאות וכל שירות מקצועי שניתן להעלות על הדעת. כספינת הדגל הבינלאומית, המוסד המעניק תארים בלוס אנג’לס צופה בנוסף גם הרשמה מיותר מתריסר מדינות ובמיוחד מאסיה, בהן קיים ביקוש מיוחד לשיטות ניהוליות חדשניות.

כמו כן, יש לציין את השימוש בשיטות הניהוליות של ל. רון האברד במדינות קומוניסטיות לשעבר בהן הפרטת התעשייה חייבה פילוסופיה ארגונית חדשה לחלוטין. רוסיה, למשל, השתמשה בכלי הניהול של ל. רון האברד בכל התשתית הכלכלית. באותו תהליך הפרטה, מנהלי הונגריה פנו באותה מידה למדיניות הארגונית של ל. רון האברד וכך הקימו מכללת האברד בבודפשט. אם כי באקלים כלכלי שונה מאוד, חלק ניכר מהעובדים הפדרליים בקולומביה מתגאים באופן דומה בהכשרה של מכללת האברד, כמו גם עובדי המדינה והמחוזות בטקסס.

מיתון, אינפלציה, פריון בצניחה, חובות, שביתות, אבטלה, עוני ורצון – אלא הסימנים הכל-מוכרים של ירידה כלכלית שהם למעשה מדדים לבעיה עמוקה בהרבה: חוסר של ידע מנהלי משבש. אם העסקים והממשלות של ימינו יכולים ליישם בצורה מיומנת את העקרונות הבסיסיים של ארגון ומינהל, הם היו מחוקקות פתרונות מעשיים למה שהפך לכאוס כלכלי.
כזה הוא תפקיד הטכנולוגיה הניהולית של ל. רון האברד: לספק את האמצעים לפיהם עסקים יכולים לשגשג, ממשלות לשלוט בחוכמה, אנשים יכולים להיות במצב כלכלי ללא בעיות, ובקיצור, חלומות שכשלו יקומו לתחיה.